לפני כמעט מאה שנה, הילדים בארץ ישראל לא הכירו את מיקי מאוס. הם הכירו את אחיו החורג, מיקי מהו.
בישראל יצאו לאור עיתוני ילדים רבים, אפילו לפני קום המדינה. כבר בשנות ה30 ניתן היה למצוא כתבי עת לקהל הצעיר בהם שירים וסיפורים שנכתבו על ידי מיטב המשוררים והסופרים שפעלו בארץ באותה התקופה.
"עלילות מיקי מהו" - כשהאנימציה הפכה להרפתקה בחרוזים
אחד מהכותבים הבולטים של אותם הסיפורים היה אברהם שלונסקי: סופר, משורר, ומתרגם, שנחשב לדמות מרכזית בהחייאת השפה העברית.
מעבר להישגיו המרשימים, שלונסקי היה גם מעריץ נלהב של סרטי אנימציה. בשנות ה30 תחום האנימציה היה חדש, ורק החל לחדור לארץ ישראל. באותה התקופה אפילו לא היתה מילה בעברית לאנימציה, ושלונסקי בעצמו הציע לכנות אותה בשם 'הנשמה'.
בשנת 1933 לשלונסקי היה רעיון לסדרת סיפורי ילדים חדשה בהשראת הסרטים המצוירים שהעריץ, והוא כתב את הפרק הראשון שלה.
הוא חיבב מאוד את הצד החתרני של חלק מהכתיבה הספרותית לילדים שהיתה בעיתון דבר באותה התקופה, ולכן החליט להגיש לעורכים של אותו העיתון את הסיפור שכתב: קטע קצר בכיכובה של דמות ליצנית בשם 'מיקי מהו'.
כפי שניתן לנחש, ההשראה הגיעה מסרטי האנימציה של וולט דיסני שהיו פופולריים מאוד בארץ באותה התקופה, ובעיקר מעלילות מיקי מאוס שככל הנראה הגיעו לארץ ישראל כשנתיים קודם לכן.
הסיפור היה מלא חרוזים והומור שטותי, דבר שלא הלהיב את עורכי העיתון. הם טענו שהשפה קשה להבנה ודרשו משולנסקי לשנות את הכתיבה. הוא סירב להתפשר, ובפברואר של 1933 פורסם בעיתון הסיפור הראשון בסדרת 'עלילות מיקי מהו'.
במהלך כתיבת הסיפור ניסה שלונסקי להתרחק כמה שיותר מהדמות שיצר וולט דיסני, ובכל זאת, כשעיצב המאייר נחום גוטמן את הדמות התוצאה היתה עכבר שמזכיר מאוד את מיקי מאוס.
בניגוד לחוות דעתם של העורכים, הילדים בארץ אהבו את הסיפורים. הם ציטטו קטעים שלמים בעל פה, והסדרה המשיכה להתפרסם במשך שנה נוספת. ככל שהתקדמה, נראה היה שהאיורים של מיקי מהו דומים יותר ויותר לאלו של מיקי מאוס.
יש לזכור שבאותה התקופה החוק והסדר המשפטי בארץ היו רופפים, לכן דבר כזה היה יכול בקלות לחמוק מתחת לרדאר, וגם קשה להניח שמישהו בחברת וולט דיסני ידע בכלל על קיומו של העיתון.
אבל אם נדמה לכם שהרעיון להשתמש במיקי מאוס כדי ליצור דמות חדשה הוא מצחיק, כדאי שתכירו את רצועת הקומיקס 'מיקי מהו ואליהו'
'מיקי מהו ואליהו' - איך נולד הקומיקס הראשון בארץ
בשנת 1935, שנתיים אחרי שיצאה סדרת 'מיקי מהו' של אברהם שלונסקי, עמנואל יפה, שהיה מורה, מלחין וסופר החל לפרסם בשבועון 'עתוננו לילדים' סדרה חדשה בשם 'מיקי מהו ואליהו'. הסיפורים, שהופיעו בחוברות, תיארו את ההרפתקאות של ילד בעל ראש גדול והחתול שלו.
כל פרק הורכב מארבעה בתים מתחרזים, ולצדם איור. יפה כתב ואייר את הסדרה בעצמו, והיא נחשבת לרצועת הקומיקס המקורית הראשונה שצוירה בארץ ישראל.
על אף התואר המחמיא "מקורית", לא היה מאוד קשה להבחין מאיפה הגיע הרעיון. יפה לקח השראה מאוד גדולה ממיקי מאוס, וכנראה גם מספר הילדים הגרמני 'מקס ומוריץ', ספר ילדים גרמני מהמאה ה19 שכלל בתוכו סיפורים בחרוזים המלווים באיורים.
חדי ההבחנה שביניכם, ככל הנראה שמו לב שבשם 'מיקי מהו' כבר השתמש שלונסקי, יפה רק השאיל את השם.
בשונה משלונסקי, שעיצוב הדמות שלו התבסס בטעות על מיקי מאוס, מקור ההשראה לעיצוב הדמויות ב'מיקי מהו ואליהו' היה שונה.
יפה, שהיה כנראה זהיר יותר, הקפיד שלא לצייר את 'מיקי מהו' דומה מדי למיקי מאוס כדי להימנע מצרות משפטיות. ובכל זאת, הוא ביסס את הדמות כמעט אחד לאחד על דמותו של פליקס החתול, אחד המתחרים הגדולים של דיסני באותה תקופה.
הדמיון בין הסיפורים של יפה לסיפורים של שלונסקי עורר טענות כי מדובר בחיקוי. אפשר אפילו לומר ש'מיקי מהו ואליהו' היה חיקוי של חיקוי. ובכל זאת, הקשר לשלונסקי הסתכם בעיקר בשם, העלילות עצמן היו מקוריות.
בכל פרק יצאו החתול והילד להרפתקה חדשה: הם שיחקו כדורגל, הצטרפו למחנה צופים, ואפילו ארגנו קונצרט ייחודי מצופרי אופנועים. חוברות מיוחדות של 'עתוננו לילדים' עסקו בחגי ישראל, כך יצא שמדי פעם מיקי מהו ואליהו הפכו למכבים, אכלו מצות או הביאו ביכורים.
הסדרה זכתה להצלחה גדולה, והדמויות אפילו כיכבו בפרסומות. למשל, בשנת 1936 הופיע מיקי מהו במודעת פרסומת למשחת השיניים 'שמן', שהתפרסמה בגרסה הבוגרת יותר של 'עתוננו לילדים'.
'מיקי מהו ואליהו' אומנם היתה סדרת הקומיקס היחידה שיצר עמנואל יפה, אבל היא נחשבת לראשיתו של עידן הקומיקס המקורי בארץ ישראל.
אבל זה לא היה הסוף לחיקויים של מיקי מאוס בארץ. בספרי ההיסטוריה, עמנואל יפה לעיתים מקבל קרדיט על קומיקס אחר, קומיקס שאין שום הוכחה שהיה מעורב ביצירה שלו.
בלבול שככל הנראה נובע מן הקרבה בשמות.
'מיקי מעוז' - המגזין שהביא את דיסני לישראל (בכפייה)
בסוף שנת 1947 יצא לאור בתל אביב מגזין הקומיקס הראשון בישראל: 'מיקי מעוז'. המגזין כלל קומיקסים בהם הרפתקאות מקוריות של דמויות מוכרות מבית דיסני, ביניהן: מיקי מאוס, דונלד דאק ופינוקיו.
כל העלילות נכתבו וצוירו בארץ ישראל, והיו מקוריות לחלוטין. החוברת יצאה אחת לשבועיים ונמכרה במחיר של 50 מיל לעותק.
בגלל שהעלילות עסקו בדמויות אמריקאיות, חלק מהשמות תורגמו לעברית, מכאן גם שם העיתון 'מיקי מעוז'. אבל מיקי לא היה הקורבן היחיד, דונלד דאק למשל, תורגם לשם 'דני אוזני'.
בנוסף לסיפורים בכיכובן של הדמויות המועתקות, הופיעו במגזין גם קומיקסים מקוריים עם דמויות ישראליות: הילדים עמר וגומר, הצב עוג עוג והבלש דוד, שהיה מבוסס על הבלש האמיתי דוד תדהר.
לצד הקומיקס הודפסו במגזין גם חומרים ספרותיים, שחלקם הועתקו מתוך עיתון הילדים הניו יורקי 'הדואר לנוער', עיתון עברי שיצא לאור בארצות הברית בערך 25 שנה לפני.
'מיקי מעוז' היה גם מגזין הילדים הראשון בארץ שיצא בדפוס צבעוני, מה שהוביל לעלויות הפקה גבוהות במיוחד. כדי לכסות את ההוצאות כלל בתוכו המגזין מודעות פרסומת למזון, ממתקים ולבוש, שנוסחו בחרוזים ונכתבו על ידי צוות העיתון.
בשונה לגרסאות הישראליות האחרות של מיקי מאוס, קל לראות שלא נעשה פה כל ניסיון להסתיר את העובדה שמדובר בהפרת זכויות יוצרים. על כמעט כל כריכה הופיעה החתימה המפוברקת של וולט דיסני. מה שהפך את 'מיקי מעוז' לגרסה ההכי פחות חוקית של מיקי מאוס בישראל עד אז.
האדם שעמד מאחורי העיתון היה המשורר והעיתונאי יהושע טן־פי, שייסד את העיתון, ערך אותו ואפילו כתב חלק מהסיפורים. רק כדי לשים בפרופורציה כמה האנשים בכתבה חשובים להיסטוריה של ארץ ישראל, אציין ש40 שנה לאחר מכן הוא היה בין מדליקי המשואה ביום העצמאות.
הסוגייה המעניינת יותר היא מי אייר את המגזין.
המגזין לא רץ להרבה זמן, וככל הנראה שלא היו לו קוראים רבים, מכאן נולדה לא מעט אינפורמציה שגויה.
למשל, כמו שכבר ציינתי לפני: במקורות רבים נטען שהמאייר היה עמנואל יפה, אבל מדובר בטעות שנובעת מבלבול בין 'מיקי מעוז' ל'מיקי מהו ואליהו'.
אחרי עיון בתכני החוברת, מצאתי חתימה שחוזרת בכל גיליונות העיתון. ובעקבות מסע חקר מרתק אל אמני קריקטורות ישראליים שפעלו באותה התקופה הצלחתי לגלות בנס למי שייכת החתימה. אני יכול לומר בביטחון שהחתימה שייכת למאייר אדם שליין, שצייר את רוב הקומיקסים במגזין ואפילו יצר את הדמויות המקוריות.
שליין, שהיה מחלוצי הקריקטוריסטית בארץ, כמעט ואינו מוזכר בהקשר הזה, למרות שהיה אחראי לרוב האיורים במגזין.
בחוברות המאוחרות יותר הופיעו גם איורים של צילה בינדר, שבאותה תקופה לא עסקה כלל באיור ספרי ילדים, תחום שבהמשך הפך לחלק מרכזי בעבודתה. מאוחר יותר היא איירה ספרים של לוין קיפניס, יצחק שדה ונתן אלתרמן, שאיתו היא גם ניהלה רומן. (אבל זה פחות רלוונטי)
בתחילת 1948, אחרי קצת יותר מחודש ו9 גיליונות בלבד, קרס 'מיקי מעוז' כלכלית, בעיקר בגלל העלויות הגבוהות של הדפסת הצבע.
יכול להיות שגם פריצתה של מלחמת העצמאות תרמה לסיום המהיר, ובכל זאת, החוברות הספיקו להעלות חיוך על פני ילדים בימים של פחד וחרדה.
סיפורי 'מיקי מהו' ו'מיקי מעוז' אולי נראים לנו היום מצחיקים, אבל הם מהווים עדות לדרך שבה אנימציה חלחלה אל חיי הילדים בארץ ישראל שלפני קום המדינה. מה שנולד כהעתקה, הפך בסופו של דבר ליסוד של תרבות הקומיקס בישראל.
תודה מיוחדת לד”ר אלי אשד, שבלי האתר שלו לא הייתי מצליח לחבר את כל החלקים ולהרכיב את הפאזל הזה.
מקורות
התוכן והתמונות המופיעים בכתבה נאספו ממקורות זמינים לציבור. במידה וחומר כלשהו מפר זכויות יוצרים, אנא פנו אליי ואסיר אותו בהקדם.
ד”ר אלי אשד, הקומיקס העברי המקורי הראשון?, באתר המולטי יקום של אלי אשד, 1 במאי 2008
ד”ר אלי אשד, מיקי מאוז - תוצרת ארץ ישראל: "מיקי מהו ואליהו" מאת עמנואל יפה הקומיקס הכמעט ראשון בארץ ישראל, באתר המולטי יקום של אלי אשד, 3 בספטמבר 2004
ד”ר אלי אשד, עלילות הבלש דוד (תדהר) – הקומיקס העברי הבלשי הראשון, באתר יקום תרבות, 23 באוגוסט 2016
חן מלול, עכבר, חתול או ילד-לוליין: מי אתה מיקי-מהו?, באתר הספרנים | מגזין הספרייה הלאומית, 30 ביולי 2018
אוריאל אופק, ספרות הילדים העברית 1900–1948: כרך ב, באתר פרויקט בן-יהודה, 1988
הקיבוץ המאוחד ספרית פועלים, עלילות מיקי מהו
ויקיפדיה, מיקי-מהו ואליהו
ויקיפדיה, מיקי מעוז
ויקיפדיה, אברהם שלונסקי
ויקיפדיה, יהושע טן-פי
ויקיפדיה, עמנואל יפה
ויקיפדיה אדם שליין
ויקיפדיה, צילה בינדר
תגובות